פתיחת תפריט ניידים

אורה רוזנצוויג


אורה היתה אחת הבנות הצעירות ביותר של חלוצי העלייה הראשונה. 

מילדות התבלטה כתלמידה מצטיינת ופעילה חברתית, כנערה נשלחה ללמוד חקלאות בבית הספר החקלאי לבנות של חנה מייזל בנהלל. היא התמחתה בגידול עצי פרי ומטעים. בבית הספר הכירה צעירות שנשלחו ע"י הוריהן מגרמניה, אנגליה ודרום אפריקה. כך למדה אנגלית וגרמנית, בנוסף לעברית, ערבית ויידיש אותן רכשה בנעוריה בזכרון יעקב.

בגיל 18 נישאה למיכאל רוזנצוויג ולשניים נולדו שלוש בנות. בגיל 39 כבר זכתה להיות סבתא צעירה ונמרצת. לצד עבודה במשק וטיפול במשפחה המשיכה אורה ללמוד בכל דרך אפשרית, בכוחות עצמה ובקורסים שונים. הרבתה לקרוא בכל תחום, ספרות קלאסית, מחזות, שירה, מדע, גיאוגרפיה, היסטוריה ותולדות האומנות. במיוחד התעניינה באדריכלות, מוסיקה ותיאטרון. אורה שלחה ידה בכל אמנות אפשרית: ציור בשמן, רישום קלאסי, קליעה בנצרים, רקמה, תפירה, סריגה ועוד. 

אורה היתה מהתלמידות הראשונות של דורה שוורץ בנושא תזונה טבעית והיתה טבעונית רוב חייה. כשהתאלמנה, בגיל 60, הצטרפה לחוג קרמיקה של אמנית בעין הוד ונשבתה בקסם החומר. במקביל, החלה להדריך ביד למייסדים ולעבוד בארכיון בתרגום של ספרי הפרוטוקולים מיידיש לעברית. 

העיסוק בעבר, העלה והציף באורה זיכרונות ילדות והיא החלה מפסלת בחומר את כל אותם בעלי-מלאכה ודמויות שונות, שליוו את החיים במושבה. ביתה הפך לאבן שואבת למטיילים וחוקרים אשר באו לשמוע מפיה את תולדות המושבה. כשהוחלט על הקמת מוזיאון העלייה הראשונה, תרמה אורה את כל אוסף הפסלים שלה למוזיאון, ובהשראתם עוצבו הדמויות בסרטים שמלווים את מסלול הביקור.

אורה רוזנצוויג, אשה קורנת ומוארת שכל מכיריה אהבו. היא נפטרה בשנת 2004 והשאירה אחריה משפחה ענפה: בנות, נכדים ונינים