גבורתה של אישה, גבורתן של נשים אשר כוחן באחדותן.
הימים, ימי פקידות הברון במושבה זכרון יעקב. הפקיד וורמסר מתעמר בתושבים החקלאים ללא הרף. פישל הורן היה יו"ר האסיפה של התושבים, והיה צריך להעביר דין וחשבון לוורמסר על כל ענייני הקהילה, ענייני תרומות, חסד של אמת ועוד. את ענייני בית הספר הוא סירב להעביר ולכן וורמסר ציווה לגרשו מהמושבה.
פישל החליט לנסוע לפריז להתלונן בפני הברון רוטשילד, בעוד אישתו והילדים נותרו ביתם במושבה.וורמסר ניצל את המצב ופעל כדי לגרש את האישה מהבית, בסיוע חיילי הצבא התורכי. התקופה הינה חודש חשוון, גשם רב ירד באותם ימים. וורמסר קרא לגב' הורן לצאת מביתה על מנת לשוחח, היא יצאה לקראתו והוא החל ללכת תוך כדי שיחה עימה, עד שהתקדמו לקצה הרחוב. שם חיכו חיילים, תפסו אותה וסחבו אותה בכוח אל תוך מבנה ללא חלונות, ונעלו אותה בפנים. שני חיילים נותרו לשמור שמא תיחלץ, והאחרים חזרו לביתה כדי להעמיס את הרהיטים והחפצים על שתי עגלות סוסים.
בינתיים, הילדים הקטנים בבית מיררו בבכי, לא ידעו היכן אמם ופחדו מאוד. קולות הבכי והצעקות נשמעו ברחבי המושבה ונשות המושבה והשכנות מיהרו אל הבית בו היתה כלואה אשת הורן. החיילים הדפו אותן עם רוביהם אך בין הנשים היו בנות חיל, שמו נפשן בכפן, התנפלו בחזרה על החיילים, ואף הצליחו לחטוף מהם את הרובים. אחד החקלאים, שלמה יעקבסון, פרץ את הדלת והוציא את אשת הורן. באותו הזמן נשים נוספות, בבית מגורי המשפחה, החלו לפרוק את העגלות במהירות ובזריזות. לפי החוק התורכי, אסור היה לפרשים להרים יד על אישה, כך שהחיילים נותרו לעמוד בתדהמה. החפצים הוכנסו חזרה לבית ואשת הורן הוחזרה לביתה.
מעולם לא נמצא לא שמה ולא את דמותה של גב' הורן בתיעודי היסטורית המושבה.
כתבה: לירון גורפינקל.מקורות: יומן ירחמיאל הלפרין, תירגם מיידיש: חיליק לייטנר.זכרונות יעקב (ינקו) אפשטיין