פתיחת תפריט ניידים

פרידה בן חיים, אלמנת זלמן בן חיים


זלמן בן חיים היה תלמיד הארבעייטר שוללה, ביתו ממוקם ברחוב תרע"ב של היום. הוא נפטר בגיל צעיר (בשנת 1895) והשאיר אלמנה עם ארבעה יתומים קטנים (צבי, חיים, יוסף ומלכה). בזמנים ההם, נהוג היה לגזול מאלמנה שנותרה "ללא כוח עבודה", כלמר ללא בעל ועם ילדים צעירים – את המשק.

פרוטוקולים אשר נשתמרו מאותם ימים, מראים כי דיונים רבים התנהלו סביב חיפוש בית לאלמנת בן חיים. לבסוף התקבלה ההחלטה שהיא תקבל את הבית ברח' המייסדים 22, בו שוכנת כיום משפחת דוראון, שבזמנו היה מחוץ למושבה. פרידה היתה אישה צעירה ונחושה, לא ויתרה, וכתבה אינספור מכתבים לוועד, ולברונית רוטשילד בבקשה לסיוע. לבסוף כשהבינה שלא נותרה לה ברירה, החליטה לנסוע לפריס לבית הברון והברונית רוטשילד.

פרידה, אלמנת זלמן בן חיים היתה אישה בעלת חזון ואומץ לב. היא לקחה את ילדיה לפריז והפגינה בכניסה לאחוזת רוטשילד, עד שהרב הראשי של פריז, הרב צדוק הכהן, ריחם עליה ואיפשר לה פגישה עם הברון. רוטשילד הורה להשאיר את המשק בידיה ואף לקח תחת חסותו את בנה הצעיר ודאג לחינוכו בפריז. פרידה קיבלה הלוואה מהוועד כדי לטעת כרם, ובהמשך ועד המושבה החליט לפתוח לאלמנות הצעירות חנויות, על מנת להבטיח את קיומן הכלכלי. ואכן נפתחו חנויות לממכר מזון, דברי סדקית וכלי מתכת, וגם חנות אריגים והלבשה.פרידה הפכה לסמל לאומץ לב במושבה. המעשה האמיץ שלה היווה תקדים בארץ ישראל, כאשר החלטת הברון השפיעה על מושבות הברון כולן.


כתבה: לירון גורפינקל.מקורות: פרוטוקולים - הארכיון לתולדות זכרון יעקב. הספר - זכרונות אליהו שיידסיפר בע"פ: חיליק לייטנר.