מועצה מקומית זכרון יעקב

פתיחת תפריט ניידים

ט"ו באב: סיפורי האהבה של זכרון יעקב

 

לרגל חג האהבה העברי, אנחנו אתגרנו ואתם שלחתם את סיפורי ההיכרות הרומנטיים שלכם. כל הסיפורים מרגשים ומקסימים אך רק 3 נבחרו בידי ועדה שמונתה לכך מראש. הזוכים מקבלים כל אחד שובר בעלות 200 ש"ח בלה גופרה.

הנה סיפורי האהבה של תושבי זכרון יעקב:  

1. אבי וענב. הכרנו ביקב בזכרון לפני כ-23 שנה. בסוף אוגוסט הקרוב נחגוג 18 שנות נישואין עם 3 בנות מקסימות.

 נפגשנו בין הכרמים של זכרון, בחופשת הקיץ.  אני הייתי נערה צעירה בת 18, בדיוק סיימתי תיכון ונסעתי  לקיץ לסבא וסבתה  שולה וטוביה קרופיק,  דור שלישי לטויבה קרופיק הגדול שב-1882 הגיע לזכרון יעקב והיה מהמייסדים שלה.  סבא טוביה שלי היה כורם, וכמיטב המסורת המשפחתית שלח אותי לעבוד בחופשה ביקב.

אבי היה  אז בחור צעיר בן 26, בדיוק סיים לימודים כמהנדס כימיה, מדריך בישיבה – כיפה סרוגה. עבד ביקב כמנהל המעבדה באבטחת איכות.  ואני, מדביקה מדבקות על בקבוקי היין.  יום אחד שלחו אותי לתורנות חדר האוכל של היקב, להגיש אוכל לעובדים.  הגשתי את האוכל לאבי, והוא החמיא לעיני.  "איזה עיינים יפות..".

האחראית על המטבח היתה המומה, "5 חודשים לא דיברת עם בחורה, מה קרה? אתה שואל אותה שאלה? כבר תזמין אותה לקפה" .

אבי התפוצץ מצחוק: "את חושבת שיש לי זמן לכך?. ואני השפלתי עיניים במבוכה, מסמיקה.  למזלי בדיוק הגיע ידיד שלי טל, ושמחתי לראות אותו.  אבי ראה אותי מחייכת, ומשהו ננגע, הלב נמס -  הוא הביט בחבר שלו ואמר "תכיר את אשתי לעתיד" אני לא שמעתי ולא ידעתי מכך, אבל שבועיים אחרי זה הוא נכנס לחדר שבו ישבתי ושאל "מי למדה כאן כימיה?".

בדיוק סיימתי 5 יחידות בתיכון, אז הרמתי את היד, בלי לזכור אפילו את אבי . הוא אמר לי "התקבלת". שאלתי: "למה התקבלתי?", והוא אמר - "למעבדה".

חודש אחרי זה, כשעזבתי את המעבדה, התחלנו לצאת. לאחר חודש נוסף, הוא הציע לי נישואין. לא הסכמתי, חוששת מזה שהוא דתי ,ואני חילונית. הוא בן 26 ואני בת 18. הוא רוצה להתמסד, ואני רוצה להתחיל את חיי ולהתגייס לצבא.

למזלי הוא לא ויתר, והסכים לחכות 5 שנים. לאורך כל התקופה של השירות הצבאי בסדיר ובקבע, עד שהתחתנו.

הוא היה הבן זוג הראשון שלי, ואני שלו.  תומך בי לאורך כל הדרך, גם בפוסט דוקטורט שעשיתי. יוצרים יחד חיים של שותפות והבנה שבה יש מקום למסורת והדת של אבי, וגם לדרך החיים החילונית שלי. 

20 שנה אחרי, חזרנו לזכרון עם שלוש הבנות שלנו.

לפני שנה טיילתי עם הבת הבכורה שלי, ענבר, ביקב. "אמא", היא שאלה, "כאן הכרת את  אבא?". עניתי: "כן מתוקה, כשתגדלי, נשלח אותך לעבוד כאן".

  

2. סיפור אהבה בעילום שם

 שמונה שנים עד שהתחתנו, ההורים שלי פשוט לא רצו אותו, מבוגר כל כך, מה אני צריכה אחד כזה, והוא קנה איתי יחד טבעת נישואין, היפה והיקרה ביותר שיש ואמר לי, שהטבעת הזאת תישאר אצלו עד היום שנתחתן. שמונה שנים שמר את הטבעת. בין לבין היה מזכיר לי עד כמה הוא אוהב אותי ומחכה. פעם הגיע לאוטו שלי עטף את כולו בנייר דבק ורשם על כל האוטו "אני אוהב אותך", פעם אחרת ביקש מבעלת הבית שלי שתכניס אותו אלי הביתה יחד איתה, היא שידעה על גודל אהבתו הסכימה, וסיפרה שהביא דליים מלאים בוורדים בצבע אדום, והניח אותם אחד, אחד, פיזר בכל הבית, בכה ועם כל פרח שהניח אמר "אני אוהב אותך".                                                            

שמונה שנים, חתונה, ילדים ואהבה ענקית שלא נגמרת. כשחליתי לפני עשר שנים, לא זז ממני, היה שם בכל דקה, בכל ניתוח והיו הרבה ניתוחים. בסוף כל ניתוח שלקח לפחות 9 שעות היה מחכה ליד החדר התאוששות ומיד היה בא, ופשוט שם את היד שלו עלי בצוואר. אחותי סיפרה לי שבאחד הפעמים ביקשה ממנו להתחלף , הוא יצא ופתאום שמעו אותי צורחת את שמו, רץ ושם את היד שלו מיד עלי, בצוואר ואני – שתקתי, נרגעתי. ישן בכיסא - מאכיל, מטפל, מלביש, הכל, ורק אומר לי כמה אוהב אותי. סוחב את הכיסא גלגלים אתו לכל מקום בעליות ובירידות, ואומר לי שאני אתו בכל מקום.      

יש לי קופסא מלאה בפתקים, מכל החגים ומכל הרגעים היפים שהיה רושם ועדיין רושם: "את ההתחלה ואת הסוף". 

 

3. איך התאהבנו - דבי ודוד ברג

שנתה של האם ריטה נדדה באותו הלילה. האבא, ליאון דחק בה ושאל: מה עובר עליך?. השיבה: “הם יתחתנו. ראיתי במבט שלו שאינו מתכוון לוותר עליה”. אלה הם הוריה של דבי הילמן מניו ג׳רזי.

ביקרו את דבי ביום הורים. כחודש לפני כן הסב סגל המדריכים אל המדורה. דבי, מדריכה צעירה, יפה, תוססת וזקופת-גוו הגישה את המרשמלו האפוי. ידיי ניפחו האקורדיון המזמר ואני שליח מישראל. היא השחילה חתיכת הממתק היישר אל פי הפנוי.באמצע מחנה הקיץ לנוער יהודי. שנת 1973, בתום הקומזיץ ליוותה אותי אל בית העם, להשכין כלי הנגינה הכבד. ממבט ראשון, דמותה הזכירה לי כמה מבנות משפחתי, כאילו שייכת מאז ומתמיד למשפחת ברג. בו בלילה, יושבים על גשר האגם המוזהב שוחחנו, באנגלית עילגת שלי ובעברית דלה שלה. אני נדלקתי!

... ליאון האב סרב לראות שבתו האהובה תתרחק מן הבית. טרם מלאו לה שמונה-עשרה, צעירה מדוד בעשר שנים, הוא קיבוצניק מישראל ואילו דבי, בת בורגנים מאמריקה, היכרותם היא טריה.

הקשר בינינו, זוג הצעירים, התהדק אט אט. מחנה הקיץ הסתיים ויצאתי עם חברים לטיול מחוף-אל-חוף. דבי, בבית הוריה, החלה להתפקח מהקיץ המלחיץ. השיבה לריטה האם הסקרנית: “היתה זאת אהבה לקיץ בלבד וכך מתאים לי”.

שתי שיחות טלפון שיצרתי מסיאטל ומסן -דייגו הפגישו אותי עם האמא דווקא. התלהבתי לשמוע ממנה כי דבי מתגעגעת ומרבה לדבר עלי. שיגרתי אליה גלויות אהבה מאתרי הטיול. געגועיה גברו והיתה אצה רצה מדי-יום אל תיבת-הדאר ללטף את הגלויה הבאה!

חזרתי מהטיול. כשנפגשנו במעונות האוניברסיטה בניו-יורק מצאתי את דבי דלוקה ואוהבת יותר מתמיד. בישראל, באותו סתו נקלעתי כמו כולם למלחמת יום הכפורים, אוקטובר 1973. שיגרנו מכל צד, מאה ועשרים מכתבים מעבר לים, במשך חדשים ארוכים.

דבי הגשימה החלום לעלות לישראל ומצאה בה אהבה. אני מצאתי את אהבת חיי.

4.  סיפור אהבה - אמירי לינוי בת 24 

תחילת סיפור האהבה שלי התחיל באוגוסט שנה שעברה.. 

נכנסתי בהמלצת חברה טובה לאתר הכרויות, הכרתי שם בחור נחמד בשם אלכס והתחלנו לדבר כמה ימים... כעבור כמה ימים הבחור ביקש שנצא מאתר ההכרויות ונעבור לדבר ברשת החברתית הידועה "אנסטגרם.." כתבתי לו שאני מסכימה ושאחפש אותו. החלתי בחיפושים באנסטגרם אחר הבחור, העונה לשם אלכס..מצאתי בחור גבוה, עם עיינים ירוקות, קצת מלא, ועם חיוך רחב. פניתי אליו, ואמרתי לו: " לא הבנתי למה אתה רוצה שנעבור מצאט לצאט? כלומר מאתר ההכרויות לאנסטגרם? והוא בתגובה השיב: " על מה את מדברת?" כתבתי לו,חשבתי שתקח את המספר שלי ותהיה קצת יותר ג'נטלמן.. ושוב הוא בתגובה: " תשמעי אין לי מושג על מה את מדברת"..  פה הבנתי שמשהו לא מסתנכרן לי,ושווה בדיקה.

נכנסת לפרופיל האנסטגרם שלו, ולפתע מגלה שזה לא האלכס שחפשתי! הם אמנם קצת דומים, אבל זה לא הבחור הנכון..... כמובן שבאותו רגע לא ידעתי איפה לקבור את עצמי, הרגשתי מובכת, ופאדיחה. לאחר שהתנצלתי, והסברתי שנפלה כאן טעות, ובקשתי את סליחתי, כנראה שמצאתי חן בעייני האלכס החדש ו... הוא כותב לי: "תשמעי אני מבין את הטעות שנפלה כאן, אבל אם את פנויה ובא לך להכיר אני יותר מאשמח"..

וכך היה, יצאנו לדייט, ועוד דייט, ועוד דייט, עד שהחלטנו סופית שאנחנו יחד,ויוצאים לדרך של זוגיות חדשה. למעשה, אחרי הכרות קצת מוזרה ומצחיקה , אני ואלכס אוטוטו שנה יחד, מאוהבים בטירוף, החיבור הכי טוב שהיה לי ושמחה על כך שנפגשנו והכרנו.

אני מאמינה בגורל, והגורל פשוט שיחק לטובתי שהכרתי אותו. הכרות קצת הזויה, קצת מביכה, אבל משתלמת!

 

5. סיפור אהבה בעילום שם

אני ובעלי הכרנו כשאני הייתי בת 14 (כמעט 15), ילדה אמריקאית טיפוסית שגרה בניו יורק. בעלי היה בן 17 וטס עם המשפחה שלו לניו יורק לחתונה של בת דודה שלו. החתן של בת דודה שלו היה - אח שלי.

המשפחה של בעלי הגיעו לניו יורק בתחילת אוגוסט כאשר החתונה היתה רק בסוף החודש.

הכרנו בתחילת החודש, אני ישבתי על הספה עם חולצה כחולה מכופתרת עם מלא וולנים, ידיים משולבות, ראיתי אותו נכנס כולו רטוב מגשם קיצי חזק ורץ למעלה להחליף לבגדים יבשים.

מיד חשבתי שהוא חתיך על, אבל לא דיברנו כל הלילה.

יום למחרת, לאחר הרבה חיוכים אחד לשני, התחלנו לדבר קצת ואז מהר מאוד מצאנו תירוצים להיות אחד עם השני כמה שיותר והמשכנו להיפגש כמעט כל יום במשך החודש הזה.

לאחר החתונה , בעלי טס בחזרה לישראל ואני נשארתי כמובן עם משפחתי בניו יורק. וביום האחרון שלו בניו יורק, למרות גילנו הצעיר, ידענו שיש בינינו קשר מיוחד ושאין אפשרות לחזור לחיים שלנו של לפני והחלטנו לנסות להיות זוג ולשמור על קשר מרחוק.

ועשינו את זה :)

למשך 3 שנים , עד שסיימתי תיכון , כל לילה בעלי היה קם ב420 בבוקר כדי להתקשר אלי ולדבר איתי שעה עד שאני הלכתי לישון. אבא שלי אסר עלי לדבר בטלפון אחרי השעה 2230 בלילה אז בעלי היה קם ב4, דיברנו שעה, ואז הוא היה חוזר לישון.

זה היה לפני הימים של סקייפ , גם לא היה וייפיי בכלל.... הוצאנו את כל הכסף שלנו על שיחות טלפון ועל כרטיסי טיסה.

כל 3 חודשים ביקרנו אחד את השני . ובילינו כל קיץ ביחד. ובין לבין התגעגענו ברמות שאין לתאר וספרנו את הימים עד שנהיה ביחד שוב.

כשסוף סוף סיימתי תיכון, עזבתי את המשפחה ואת החברים שלי ועליתי לארץ לבד , כדי להיות איתו.

התחתנו כשאני הייתי בת 19 והוא בן 21, חייל לוחם בצבא בסדיר.

ועכשיו, אנחנו נשואים כמעט 14 שנה ויש לנו 3 ילדים מקסימים :)

 

6. סיפור אהבה בעילום שם

אחרי דקותיים חזר לשבת על ידי וביום שלישי שבועיים אחר כך התחתנו על סיפון של אניה בדרך לאנגליה ומאז...

ערב שבת 1990 חדר אוכל בבית מלון בגטבורג, יושבת לבד בוכה על מר גורלי שניגש עלם חמודות, שביקש משהו בשוודית. ראה שאני בוכה ושאל מה קרה באנגלית לא עניתי ואז ביקש כיסא לקח את הכיסא וחזר לשולחנו.