סיפורה של המושבה

דצמבר 1882 – קבוצת חלוצים, רובם יוצאי רומניה. עולה לזכרון יעקב ומתיישבת בגבעת זמארין. קשים כלכליים ומחלות גורמים לעזיבת חלק מהמתיישבים.

1885-1883 – הברון רוטשילד לוקח תחת חסותו את המושבה. כל איכר מקבל מענק ומתחיל לתכנון את הישוב והחקלאות במושבה.

מהנדס גרמני בשם הר שטוקלר מציע תכנית להעברת מרכז הישוב אל הגבעה המערבית. התכנית מאושרת על ידי אליהו שייד, פקידו של הברון. במקביל מוקם מפעל המים בגבעה המערבית, הכולל שיפוץ הבאר, הקמת מוביל מים, משאבה וגולת הכותרת "בריכת בנימין" עם מספר סבילים (ברזיות) לרווחת התושבים.

1895-1892 – בזכרון יעקב מוקם יקב ובטנטורה הסמוכה נבנה בית חרושת לבקבוקים עבור היקב, סמוך לחנוכת היקב פוגעת בגפנים כנימת הפילוקסרה ומקימים משתלות לשתילים מורכבים על כנות אמריקאיות עמידות לפילוקסרה.

1906-1900 ניהול המושבה נמסר ליק"א, למרות מצבה הקשה, רבה חשיבותה של זכרון יעקב להתיישבות בארץ. ב – 1903 נערך בה כינוס מתיישבים ארצי, ביוזמת אוסישקין נוסדת הסתדרות המורים. ארוע נוסף שחשיבותו רבה - נוסדת אגודת הכורמים והיא לוקחת על עצמה את ניהול היקב.

1918-1914 בפרוץ מלחמת העולם הראשונה מגויסים בני המושבה לצבא התורכי. בזכרון יעקב מתארגנת מחתרת ניל"י בראשות משפחת אהרונסון. אהרון אהרונסון בוטנאי ידוע ומגלה "אם החיטה", נהרג ב – 1919 בתאונת מטוס. אחותו שרה נאסרת, וכדי למנוע מן התורכים המשך עינוייה ומחשש הסגרת משפחתה וחבריה, מתאבדת בביתה ביירית אקדח.

1912 - עלייה ראשונה לזכרון  יעקב של עולי תימן. משפחת לנגה מצטרפת לאוכלוסית זכרון.

1948-1920 לאחר המלחמה וכניסת הבריטים חלה התאוששות במושבה, נעשו נסיונות לגדל בנוסף לגפנים גם טבק,זיתים , פרחים להפקת בשמים ועוד.

1934 חשמל מגיע למושבה

1935 מספר תושבי המושבה מגיע ל – 1650 איש.

1952-1948 עם קום המדינה נוספים למושבה עולים והם משוכנים בשולי המושבה במבנים עזובים של הצבא הבריטי ובמעברות .

1951 זכרון יעקב מונה כ – 4200 נפש.

1965-1952 הבניה מתרחבת ונוסדות השכונות הדרומיות, ענף הקיט מתפתח. מדרום למושבה מוקמת ב- 1954 אחוזת הקבר של הברון דה רוטשילד ונטמנות בה עצמותיו ועצמות רעייתו, סביב הקבר מוקם גן מפואר "רמת הנדיב" המושך אליו תיירים ונופשים.
   

1965-1998 – נמשכים הבניה והפיתוח בעיקר על הרכס המערבי, מוקמות שכונות חדשות: גבעת עדן ונווה הברון. זכרון יעקב מתבססת כעיירת תיירות מפותחת לאזור חוף הכרמל. רשתות המלונאות רדיסון מוריה והרטן מקימות בתי מלונות מפוארים ומשרד התיירות משקיע משאבים רבים בקידום התיירות ובפיתוח התשתית התיירותית במרכז המושבה (דרך היין). איכות החיים הגבוהה ורמת השרותים הקהילתיים מביאים לביקוש הולך וגובר למגורים במקום.

1998-2006 – מתפתחות השכונות החדשות, דרך היין הופכת להיות מותג מבוקש ופרוייקטים חדשים הולכים ומוקמים: פארק היין, גבעת זמארין ומתחם אחוזת לנגה.